חיזוי רגישות כימותרפית משופר באמצעות טיפול ניאו-אדג'ובנטי עבור חולות HR+HER2- עם גידולי סרטן שד, מבוסס על סיכון גבוה 2 ב-MammaPrint – ניתוח תוצאות ניסוי FLEX ונתונים שגרתיים מהולנד
הגשה: קונגרס Mamma Bossche ה-21, 2024, תקציר P07
מחברים: ג'ויס אושונסי, ת'ייס ואן דאלן, פיטר ניבור, ג'ל קלינקהמר, דרינה פרונין, אנדריאה מניקוצ'י, וויליאם אודה, קבוצת החוקרים של FLEX
רקע:
סרטן שד חיובי לקולטן הורמונים (HR+), HER2- בשלב מוקדם (EBC) מציג הטרוגניות גבוהה ותגובות מגוונות לטיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי (NCT). השימוש בפרופיל גנומי הפך קריטי להכוונת החלטות טיפוליות טרום ניתוחיות, על ידי חיזוי ההסתברות להשגת תגובה מלאה פתולוגית (pCR) והפגנת רגישות לכימותרפיה. בדיקת MammaPrint (MP), המנתחת 70 גנים, מסווגת ביעילות חולים עם EBC לקבוצות סיכון נמוך או גבוה להתפשטות גרורות מרוחקות. חידוד נוסף של קבוצת הסיכון הגבוה, לקטגוריות "סיכון גבוה 1" (H1) ו-"סיכון גבוה 2" (H2), הוכיח שיפור משמעותי בשיעור ה-pCR בגידולי MP H2 בהשוואה ל-MP H1, במיוחד כאשר הם מטופלים ב-NCT או טיפולים ממוקדים כגון אימונותרפיה.
המחקר הנוכחי מעריך את היעילות של חלוקה לסיכון גבוה (MP H1/H2) כסמן ביולוגי לחיזוי רגישות לכימותרפיה בחולות HR+HER2- EBC שהשתתפו בניסוי FLEX, בנוסף להשוואת נתונים שנאספו ממדידות שגרתיות בהולנד בין השנים 2019-2023.
שיטות:
הניתוח כולל חולות עם גידולי HR+HER2-, MP High Risk, עם נתוני תגובה זמינים לטיפול מניסוי FLEX (NCT03053193) ובדיקות שגרתיות. בתוך קבוצת MP High Risk, החולות סווגו לשתי קבוצות: H1 (מדד MP 0.000 עד -0.569) ו-H2 (מדד MP -0.570 עד -1.000). בנוסף, סווג BluePrint את הגידולים לקטגוריות לומינל, HER2 או Basal-Type. בקבוצת FLEX, נקודת הסיום של תגובה מלאה פתולוגית (pCR) הוערכה בתת-קבוצה של חולות שקיבלו טיפול ניאו-אדג'ובנטי (NCT), בסך הכול 260 נשים.
תוצאות:
סיווג MammaPrint H1 ו-H2 בניסוי FLEX:
- MammaPrint סיווגה 64% מהגידולים כ-H1 ו-36% כ-H2.
- לא נמצא הבדל משמעותי במצב גיל המעבר, שלב הגידול או מצב בלוטות הלימפה בין שתי הקבוצות.
- בעוד שרוב (80%) מגידולי H2 סווגו כדרגה 3, רק 60% מהגידולים שסווגו כדרגה 3 זוהו כ-H2.
- רוב גידולי H1 סווגו כ-Luminal B (97%), בעוד שבגידולי H2 רק 46% סווגו כ-Luminal B ו-54% כ-Basal על פי סיווג BP.
- גידולי H2 היו נפוצים יותר בקבוצות עם צביעת ER נמוכה ובינונית, עם 23% מגידולי צביעת ER גבוהה שסווגו כ-H2.
הבדל בשיעור pCR בין גידולי MP H1 ו-H2:
- שיעור ה-pCR היה גבוה משמעותית בגידולי H2 בהשוואה לגידולי H1.
- לגידולי H1 היה שיעור pCR של 6.6%, בעוד שלגידולי H2 היה שיעור pCR של 28.7%.
הבדל בשיעור pCR לפי תת-סוגי BP:
- גידולי Basal-Type H2, עם מדגם של 49, הציגו את שיעור ה-pCR הגבוה ביותר של 38.8%.
- בקבוצת Luminal B, לאלו שסווגו כ-MP H2 היה שיעור pCR גבוה יותר באופן ניכר בהשוואה לאלו שסווגו כ-MP H1.
- לגידולי Luminal B H1 היה שיעור pCR של 6.3%, בעוד שלגידולי Basal H1 היה שיעור pCR של 16.7%.
מסקנות:
הנתונים ממחקר FLEX ו-BluePrint בעולם האמיתי מצביעים על יעילותם של MammaPrint ו-BluePrint בחיזוי ההסתברות להשגת pCR לאחר טיפול ניאו-אדג'ובנטי (NCT) בחולות HR+, HER2- EBC.
בקרב החולות שהשתתפו בניסוי FLEX, גורמים קליניים ודירוג הגידול לבדם לא הצליחו להבדיל בין חולות עם גידולי MammaPrint High 1 ו-High 2. עם זאת, גידולי High 2 הראו רגישות כימית גבוהה משמעותית מגידולי High 1.
שיעור הנמוך יותר של MammaPrint High 2 בבדיקות שגרתיות בהולנד, ככל הנראה, נובע משיעור סיכון קליני בסיסי נמוך יותר בקבוצת החולות המטופלות בעיקר במסגרת אדג'ובנטית, בהשוואה לקבוצת חולות המטופלות בניאו-אדג'ובנטי, כפי שנראה גם בניתוח High 1 לעומת High 2 בניסוי FLEX בתת-קבוצה שטופלה במסגרת אדג'ובנטית בלבד.
ממצאים אלו ממחקר FLEX מוסיפים מידע חשוב ומבססים את השימוש ב-MammaPrint ככלי עזר בקבלת החלטות טיפול בהנחיית MammaPrint עבור חולות HR+HER2- EBC בהולנד.